החלטה בתיק בש"פ 6502/10

           לפניי בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לשישה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, ביחד עם סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

1.        נגד המשיב שהינו קטין, ובגיר נוסף - אחיו (להלן: הבגיר), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(א) בצירוף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולגבי המשיב - גם עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק זה. על-פי עובדות כתב האישום, באחד מימי חודש נובמבר 2008, בשעת לילה, הלכו המשיב והבגיר ברחוב בירושלים, וראו את עלי וחמדי עליאן (להלן: עלי וחמדי) יושבים בפתח חנות מכולת השייכת למשפחתם ומשחקים שש-בש. המשיב והבגיר התקרבו למקום בצעקות, פנו לעלי וחמדי וביקשו מהם אש ו"בוף". לאחר שהתבקשו שלא לצעוק, התרחקו המשיב והבגיר מן המקום, מרחק של כ-10 מטרים, ומשם החלו לצעוק על עלי וחמדי, לקרוא קריאות שונות כגון "מוות לערבים" ולגדף אותם. למקום התקבצו נערים ובגירים בני משפחת עליאן. המשיב והבגיר התרחקו לעבר הכביש הראשי, והחלו להשליך אבנים לעבר עלי וחמדי ושאר בני המשפחה. אחת האבנים פגעה בחזהו של א.ע. שהינו קטין כבן 14 וגרמה לו לאודם, נפיחות ולשריטה. במקום התפתחה תגרה, שבעקבותיה הגיעו למקום שני שוטרים אשר ניסו להרגיע את הרוחות. גם עתה השליך הבגיר אבן לעבר בני משפחת עליאן, ואילו המשיב הרים אף הוא אבן, אך בהוראת השוטרים, נמנע מלהשליכה. המשיב והבגיר נעצרו על-ידי השוטרים. גם לאחר מעצרם לא חדלו השניים לצעוק ולקלל. בשלב מסוים, איים המשיב על אחד השוטרים באומרו: בוא התקרב יא מניאק, אני אכניס לך אגרוף לפרצוף... אני אגמור אותך", כל זאת כשהוא מנופף באגרופו לעבר השוטר. המשיב הוסיף לאיים ואמר: "אני הולך מכאן ואם תתקרב אני אדקור אותך".

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרם של המשיב והבגיר עד תום ההליכים נגדם. בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגן הנשיא, השופט ש' פיינברג) דן בבקשה, וקבע כי קיימת הסכמה עקרונית כי ניתן לשחרר את הבגיר למעצר בית, נוכח היעדר הרשעות קודמות בעניינו, גילו הצעיר ופטירת אביהם של המשיב והבגיר שלושה חודשים קודם לכן לאחר מחלה ממושכת. אשר למשיב,  נאמר כי לחובתו עבר פלילי עשיר, חרף גילו הצעיר, בעיקר בעבירות אלימות, ואף נגזרו עליו בשנת 2008 18 חודשי מאסר בפועל, וכן הוטל עליו בנוסף עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בן חמישה חודשים. אשר על-כן נקבע, כי ניתן יהיה לדון בשחרורו רק לאחר הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן לנוער, ועד אז יש לעצרו עד לתום ההליכים.

           לבית המשפט הוגשו שני תסקירי מעצר בעניינו של המשיב. בתסקיר הראשון נסקרו ניסיונות שיקום קודמים של המשיב שלא צלחו, שימוש בסמים ובאלכוהול, העומד ברקע רוב עבירות האלימות, ולקיחת אחריות ראשונית מצדו, אשר הובילה את שירות המבחן לבקש את דחיית הדיון. בתסקיר המאוחר שהוגש ביום 21.12.09, צוין רצונו של המשיב להיכנס לקהילה טיפולית כדי לשנות את דפוסי התנהגותו, בין היתר נוכח פטירת אביו, והומלץ על שילובו בקהילה הטיפולית רטורנו במסגרת חלופת מעצר. בה ביום התקיים דיון נוסף בבית משפט השלום בירושלים, שהחליט לאמץ את האמור בתסקיר, והורה על שחרורו של המשיב לחלופה המומלצת בתנאים של מעצר בית מלא. בחלוף חודשים אחדים, הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של המשיב, זאת, בין היתר, נוכח העובדה שמקץ שעתיים מאז הגעתו לקהילה הטיפולית רטורנו, ברח המשיב משם ונתפס בחלוף כמה חודשים, כשהוא מסתתר בדירה שבה נתפסה - בין היתר - תחמושת לסוגים שונים של נשק. במסגרת הדיון בבקשה שהתקיים ביום 3.5.10, לא עלה בידי הסנגוריה להציע חלופת מעצר אחרת, ובית המשפט לא מצא כי יש מקום להגשת תסקיר מעצר נוסף, נוכח העובדה ששירות המבחן עמד בתסקיריו הקודמים על האפשרויות הטיפוליות בעניינו של המשיב, ומשהמשיב הוכיח כי לא ניתן לתת בו אמון. ביום 9.6.10 הגישה המדינה הודעה דחופה לבית המשפט שבה נכתב כי במועד אותו יום בבוקר התגלה שהמשיב עצור למעלה מ-30 ימים, וטרם בוצעה הקראה. למחרת, הגישה המדינה בקשה למעצר עד תום ההליכים, וזו התקבלה בהסכמת המשיב. בחודשים הבאים, הוגשו בקשות שונות על-ידי הצדדים שעניינם קביעת מועדי דיון, ואולם עד עתה טרם החל המשפט להישמע. לדברי המדינה, התיק קבוע למענה לכתב האישום ליום 13.9.10.

           משחלפו ששת חודשי מעצרו של המשיב, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצר, היא הבקשה שלפניי. יצוין, כי הבגיר הובא זה מכבר למשפט, הורשע במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס על סך 2,500 ש"ח.

3.        בגדר טענותיה, אין המדינה מתעלמת מן העיכוב שחל בפתיחת משפטו של המשיב, שנבע, לטענתה, בשל העברת התיק בין מותבים שונים. עם זאת, גורסת היא כי נוכח חומרת מעשיו של המשיב, מסוכנותו הרבה הנלמדת מן המעשים כמו גם מעברו הפלילי והפרת תנאי השחרור שנקבעו לו, במקרה זה וכן במקרים קודמים בעבר, לא ניתן ליתן בו את האמון הנדרש לשם שחרורו לחלופת מעצר, ואין מנוס מהארכת מעצרו לפרק זמן נוסף. לדידה, קיים חשש ממשי שהמשיב יימלט מאימת הדין ובשחרורו לחופשי מתקיים חשש לביטחון הציבור.

4.       המשיב טוען מצדו, כי הגם שהוא עצור מזה שישה חודשים טרם החל משפטו, מסיבות שאינן תלויות בו וניצבות לפתחה של המדינה. בצד האמור, גורס המשיב כי חומרת העבירה שביצע פחותה מזו של אחיו הבגיר שזרק אבן, שעליו נגזרו כאמור, רק שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי, ומשכך הוא עלול לשהות במעצר פרק זמן ארוך יותר מזה שייגזר עליו בסופו של יום אם יורשע בדין. לדבריו, התחמושת שנמצאה בבית שבו הסתתר היתה של אביו, ואין לראות בה נסיבה המגבירה את מסוכנותו, מה גם שלא ננקט כל הליך פלילי בגין כך. עוד גורס בא כוח המשיב כי אין הוא מודע לחלופת מעצר סגורה זולת הקהילה הטיפולית רטורנו, שכבר נבדקה, ומציע כי המשיב ישהה במעצר בית בדירת אחיו.

5.       לאחר שבחנתי את הבקשה, מסקנתי היא כי לא ניתן לקבלה במלואה בעת הנוכחית, ויש לאפשר למבקש להציע חלופת מעצר הולמת, שתיבחן על-ידי בית המשפט השלום.

בשיטתנו המשפטית, אין דינו של נאשם שביצע את העבירה בהיותו בגיר, כדין נאשם שהיה קטין בעת ביצוע העבירה. לגבי זה האחרון, יש לבצע בדיקה דקדקנית ומוקפדת, שמא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה, שכן אספקלריית הטיפול בקטינים נושאת עימה ייחוד ומעניקה דגש מוגבר לשיקול השיקומי (ראו בש"פ 3537/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 17.4.05); בש"פ 943/05 בן דוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.2.05)). דברים אלה זוכים לחיזוק כשבשל טעמים שברובם אינם מונחים לפתחו של בא כוחו של הקטין, נדחית פתיחת המשפט ונדחית, והקטין במעצר. אמנם, גם קטין - בוודאי כזה שכבר חצה את סף הבגירות, אינו חסין מפני מעצר, מקום שמעשיו מעידים אליו כי יראת החוק אינה שורה עליו ולא ניתן לתת בו אמון (בש"פ 1651/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.3.05)). גם בעניינם של קטינים, יש מקום ליתן משקל לאינטרס הכלל ולרצון להגן על הציבור מפני מי שמסכנו, הגם שהוא צעיר בשנים (בש"פ 7103/00 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.10.00)). ואולם, הקושי המוגבר שקיים בנוגע לשהייתם של קטינים במעצר למשך תקופה ממושכת, והעוצמה המיוחדת של האינטרס השיקומי בעניינם של אלה, שנותן את אותותיו כבר בשלב המעצר, אינם סובלים מצב שבו קטין ישהה מאחורי סורג ובריח משך שישה חודשים, והמשפט טרם החל. כשמדובר בקטינים, מסיט חלוף הזמן את נקודת האיזון בין השיקולים השונים לטובת הנאשם באופן מואץ יותר, ומחייב בחינה מתמדת של אפשרות לשחררו לחלופה כשהדבר ניתן.

המשיב בענייננו, חרף שהוא עול ימים, הספיק לצבור שורה ארוכה של עבירות אלימות ורכוש, שבגינן הוא נשפט לעונש מאסר בן 18 חודשים ביום 21.1.08, והוטל עליו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. בצד זה, לא ניצל המשיב את ההזדמנויות שניתנו לו בעבר, ובמקרה האחרון אף נמלט מחלופת המעצר לאחר פרק זמן קצר ביותר, והסתתר משך חודשים ארוכים. ואולם, משחלף פרק זמן בן ששה חודשים והמשפט טרם הסתיים, לא כל שכן החל, הוסטה נקודת האיזון בין חירותו של המשיב לבין מסוכנותו לציבור, וקיים הכרח לערוך בדיקה מחודשת של חלופת מעצר הולמת שתספק מענה למאפייניו הפרטניים של המשיב. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח העונש שנגזר על אחיו הבגיר של המשיב שביצע עימו בצוותא את העבירה, אשר עמד על שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. אמנם, לבגיר אין עבר פלילי מכביד כדוגמת זה של המשיב, והוא לא נטל חלק בעבירת האיומים, ואולם, היה זה הבגיר אשר השליך את האבן לעבר בן משפחת עליאן, ועל כל פנים, יש בעונש שנגזר עליו כדי לספק אינדיקציה, ולו כללית, לרמת הענישה. הלכה היא כי הישיבה במעצר אינה מקדמה על חשבון העונש (ראו בש"פ 9362/09 חסן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.11.09); 1218/07 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 15.2.07)), ובודאי שאין היא אמורה לעלות באורכה על העונש הצפוי.

נוכח זאת, אני מורה כי בא כוח המשיב יציע לבית משפט השלום בתוך 14 ימים חלופת מעצר הולמת שבה יוכל המשיב לשהות חלף שהייה במעצר. למותר לציין כי חלופת המעצר שהוצעה בדיון שלפנינו, בבית אחיו, שעימו ביצע המשיב את העבירה נושא הבקשה, אינה עומדת בקריטריונים אלה. עם הבאת ההצעה, יבחן אותה בית המשפט השלום בהתאם לאמות המידה שעליהם עמדנו בהחלטה זו. עד למתן החלטתו של בית משפט השלום, יישאר המשיב במעצר.  לא תוצג חלופת מעצר כאמור -  יוארך מעצרו של המשיב ב- 45 ימים, החל מיום 13.9.10 או עד מתן פסק הדין, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ה' בתשרי התשע"א (13.9.10).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: